Malibu 8

ברחוב לילינבלום מספר 1 יש חלל פתוח. למעשה זו חנות לכל דבר, רק בביקור השלישי אתה מבין מה זה בדיוק חלל פתוח. למען הגילוי הנאות, אספר כי החנות שייכת לחברה שלא ראיתי כבר כמה שנים טובות, עד שהופעתי לה בחנות, במקרה (?), והייתי בטוחה שהיא לקוחה מזדמנת. החלל של מאליבו 8 מרהיב ביופיו, עשיר בצבעוניות ובחומר, ובעיקר, עושה חשק לחטט במדפים ובקערות הקסומות, הפזורות בנישות מעוצבות בקפידה-אגבית שכזו. במאליבו 8 גרים בשכנות טובה חפצי רוח ונפש, כמו קטורות, שמנים, ספרי הגות ואבנים טובות, לצד פרטי אופנה סופר-מעודכנים ותכשיטי וינטג' שנאספו בדייקנות ראויה לשבח (בתמונה האחרונה בפוסט הזה, זו של ספרי התפילות הורודים, מסתתרת סיכת פרח תכולה שכבר מזמן גרה אצלי בארון...). בהתחלה לא ממש ברור מה לעזאזל קורה בחנות הזו, ומה הקשר בין שני השותפים לדירה התל אביבית עם הלוקיישן המשובח. אבל מביקור לביקור (ואתה מוצא את עצמך ממשיך לבקר) הכל מתגבש לכדי הנאה אמיתית מהשילוב השונה הזה בין רוח לחומר, בין נעלי מעצבים לקטורת ערבית. פתאום זה נראה כל כך הגיוני, טבעי ומובן מאליו. למעשה, כמו בחוק הכלים השלובים, כל צד במשוואה הזו מעניק לשני קצת ממנו. חפצי הטיהור למיניהם מעניקים לגיטימציה רוחנית לצרכנות הקפיטליסטית של תיקי קלאצ' מעוררי חשק, בעוד אלו נהנים משדרוג השיק והאסתטיקה שהם מגלמים בתוכם. אם המחשבה על שמנים, אבנים וקטורות גורמת לכם לדמיין חנות של סטלנים מהודו, עם כמה בדי-בטיק בתור קירות, תחשבו שוב. במאליבו 8 חווית הרוח מקבלת כבוד והתייחסות שוות ערך לחלוטין לחווית האופנה הטיפוסית. מצאתי את עצמי ניגשת לרכישת קטורות טיהור באותו חשק בו אני ניגשת לרכישת מוצר איפור בחנות אטרקטיבית. הקופסאות הצבעוניות, התפזורות העשירות, הכתב הערבי המוזהב, המסתלסל על גבי האוצרות המיובאים בלעדית על ידי החנות – כל אלו עושים חשק לחקור בסקרנות ואפילו, בנינו, לסרב להתפנות...
וכאן אנחנו חוזרים לחלל הפתוח. כי כך בדיוק זה מרגיש. מעין תחנת מעבר לאנשים שמחפשים משהו לנשמה ובד"כ יוצאים מצויידים במזכרת משני העולמות, לקחת הביתה להשבת הנפש. המוכרים (אולי בעצם מדריכים) בחנות עושים עבודה נפלאה בהכנסת הדיוטות לעולם שכולו ריחות וכוחות, אנרגיות ונסתר, עם כל הקסם שהוא מציע. במקום גם מתקיימות סדנאות בנושאים מגוונים לאלו שרוצים לדעת יותר.
אז בביקורכם הבא בתחתיתו של רחוב לילינבלום, בפינת הקסם הצדדית הזו של נווה צדק, כנסו לארץ הפלאות הזו, ספק בוטיק פריזאי, ספק חלום פסיכודלי מענג, תשאירו את סימני השאלה מחוץ לדלת ופשוט תזרמו עם זה. האסימון נופל בסוף. מילה שלי.


אגב, התמונות בפוסט הן לא שלי, ונלקחו מדף הפייסבוק של החנות.