תכונות שמושכות אותי במין החזק: כישרון פנומנאלי (לא משנה באיזה תחום, גם בעסקים או בטכנאות שיניים), כריזמה, יכולות ניהול (מולטיטאסקינג עושה לי רטטים) וחוכמה. אקספוזיציה זו באה להקדים הסבר לעובדה שההופעה של רייכל מבחינתי היא כמו פור-פליי של שעתיים. פורנו אינטלקטואלי. לא יעזור, הבנאדם יודע את העבודה. אבל עוד נחזור לזה.
אז נסענו להופעה של הפרוייקט של עידן רייכל בבריכת הסולטן. בפעם הרביעית.
כן כן, כבר טחנתי את ההופעה הזו קוואטרו פעמים, וכנראה שאמשיך לראות אותה גם חמסה פעמים, כי היא פשוט לא נתפסת. כל פעם שאני רואה אותה - חוויה מעצימה ומרוממת נפש. חגיגה פסיכית של מוזיקה שלא נותנת לך להישאר אדיש.
את זה שהוא כותב ומלחין ומעבד כמו שד משחת כולם כבר יודעים. אבל איך שהוא בונה הופעה.........
הופעה צריך לדעת לבנות. זה כמו מסע שבו לוקחים אותך יד ביד עד הקתרזיס. בונים מתח, מרימים ווליום, מעלים הילוך, הכל צריך להיות בנוי כמו שצריך כדי שלא יהיו "ברקסים" כאלה שבהם הקהל הולך לאיבוד. אין שם. אין ברקסים. אתה מהופנט במשך שעתיים שלמות, שבהן אתה מכיר את כל השירים, וגם את אלו שלא, אתה קולט תוך 3 שורות. כמה משפטים באמהרית יושבים על אותו מקצב והופה היי - שיר חדש ומגניב אש!
הוא "סייכו" רציני, הבחור. אין שנייה על הבמה שבה הוא לא יודע בדיוק מה מתרחש. אין ספונטניות. הכל מכוריאגרף לחלוטין. ועדיין, לא רואים את זה ולא מרגישים את זה. כמו כל קונטרול פריק שמכבד את עצמו, העיניים שלו מסמנות לכל נגן ולכל זמר, הוא הולך לצד השני של הבמה.. רוקד קצת .. חוזר לפסנתר.. וחוזר חלילה. פסיכי, תכלס. וזה אשכרה עושה לי את זה. יפ, אני קלישאה, כבר סופר רבות בנושא. אה, וגם הייתה לו יומולדת.
הבמה מפוצצת באנשים מוכשרים עד כדי חוצפה. הנגנים הכי טובים בארץ, וצוות זמרים שמרים את הקהל, שנכנע מראש ופשוט מתמסר לקצב. וכאן אנחנו מגיעים לכותרת של הפוסט. לא יעזור, "גברים לבנים אינם יכולים" כמו שתרגמו בארץ. חסר שם איזה גן בסיסי של גרוב, שמיטיב כל כך עם מבורכי הגן האפריקאי. הם פשוט לא רואים ממטר את שאר חברי ההרכב. כשזה מגיע למוזיקה, הם לא צריכים להתאמץ, משתלטים על הבמה בקולות מעולים, רוקדים כאילו אין להם עצמות בגוף, הווייב כל כך חזק, שזה פשוט לא כוחות.
וכברה... הו כברה...שתהיה לי בריאה ז'ותי. אף פעם לא חיבבתי אותה במיוחד. בימיה הראשונים כשהתגלתה בכוכב נולד לא הבנתי מה רוצים ממנה וטענתי שהיא מוערכת יתר על המידה. אבל פה...פה זה המופע של כברה קסאי. כל השאר זה רק תירוץ. תפאורה אנושית. היא פשוט מ-ה-פ-נ-ט-ת. פראית כמו חיה, לא מחשבנת, כריזמטית למרחקים ארוכים וסקסית שאין לתאר. עושה רושם שהיא גם יודעת את כל זה.
זוכרת שהבטחתי לא להיות "ממליצנית", אבל אם החלטתם לשים כסף ולפרגן לעצמכם הופעה - זה מה שאתם רוצים. אני לא מכירה בנאדם, משום גיל או מין או תת-ז'אנר שלא יהנה עד הגג בהופעה הזו.
"אל תשאלי אותי על אושר,
אולי גם הוא יבוא. כשהוא יבוא -
ירד עלינו כמו גשם" אמן.
איזה כיף!
השבמחקהייתי פעם אמורה ללכת להופעה של הפרוייקט, ביום הסטודנט של האוניברסיטה הפתוחה, נראה לי. או משהו... והאירוע בוטל בגלל גשם. או משהו...
אף פעם לא הייתי בהופעה. מאוד רציתי ולא יצא ועכשיו אני בחו"ל להמון זמן, אז...
אני מעריצה בארון, כי בעלי לא הכי בעניין. אבל כן, הם מקפיצים ויש להם אחלה גרוב.
איזה כיף! המילים שלך מעבירות את הוייב בהצלחה רבה!
וואו, הכי לגמרי בעולם.
השבמחקהייתי בשלוש הופעות בוודאות (אולי אולי בארבע, לא בטוחה), ובכולן נהניתי בטירוף, בעיקר בשניה - ישבתי עם חברה באמצע השורה הראשונה, כברה שרה לנו חצי הופעה.. אני אומרת לך, הסתכלה לנו בעיניים, הכי רצתה להיות חברה שלנו, זה היה כל כך ברור. מדהים.
הייתי בלא מעט הופעות במהלך חיי (ורק כחצי מהן היו של גידי גוב!), ואני יכולה לומר בפה מלא שזו ההופעה הטובה ביותר שראיתי. עכשיו יש לי חשק לעוד אחת. אני הולכת לבדוק אם יש משהו מתישהו (ואם נשארו כרטיסים. התשובה היא כמעט תמיד לא, אלא אם כן ההופעה מתקיימת עוד שמונה חודשים ופרסמו אותה לפני שלוש דקות).
יש לדעתי במשכן לאומנויות הבמה.. איזה שלוש הופעות..
מחק:-))
עשית לי חשק!!!
השבמחקנבדוק מתי הוא מצפין :)