Poolside

כבר חודשיים של קיץ שאני מנסה להתארגן על בריכה.
מה לעשות? אוהבת בריכה. מן התניית ילדות כזו של מי שההורים שלה לא סובלים חול ושמש. ים מבחינתי הוא השטן. קיצר, מסתבר שלמצוא בריכה זה עסק לא פשוט. זה בד"כ מגיע בעסקה נדל"נית עם חדר כושר, חוגים, דופלקס ותוכי, במחיר מציאה של 4,000 ₪ לשנה. כן, רק לשנה.
ואז התגלתה בפניי אופציית ה"כרטיסיה"! רק מה...כרטיסיה רק מנויים יכולים לקנות. ועכשיו אני צריכה לחפש קשר דם ו/או חיבה למנוי קאנטרי כלשהו, כדי שיסגור לי ת'פינה ההידרו-כיפית הזו.

ויהי ערב ויהי בוקר, סוף אוגוסט. ובריכה אין. ואז, באה אלי א', ומודיעה לי שאני באה איתה בסופ"ש לבריכת גורדון.
פה חשדתי.
בריכת גורדון מעלה לי אסוציאציה ראשונית של ריקי גל, ומשנית של זקנים עושים בריכות ב-5:30 לפנות צאת החמה. אבל אז נוסף עוד פרט למשוואה: כניסה חד פעמית ב-64 זוזים. הידד! סוף סוף!בריכת גורדון – איפה היית כל הקיץ?!

 

OMG, ADG!
OH MY GOD, AHARON DAVID GORDON!
טוב, בואו נדבר על זה. מהמם שם. המים צלולים (וקפואים אינעל ראבאק!) ותכולים כמו בהוליווד,
יש מספיק מקום לכולם ושמשיות לכל דורש. התיישבנו לנו עם עיתוני סוף השבוע, אייס קפה וטילון, ואמרנו, כמו זקנות, "אמחייה". לה דולצ'ה ויטה בהרברט סמואל.

 

ואז, הם הגיעו.
שוודים!
משוודיה!!
אורגינל מהניילונים!!! כמו באיקאה!!!! 

יש שתי בריכות, אחת לעצלנים שמשתכשכים, ואחת עם מסלולים לריקי גל. סתם, לא באמת לריקי גל, אבל למי שרוצה לשחות. בהתחלה, כשא' מיקמה אותנו בנקודת התצפית על בריכת המסלולים, לא ממש הבנתי את הרציונאל. הרי, בואו נודה באמת, אנחנו הולכות להשתכשך כעצלניות בבריכה השניה, אז למה להתרחק ממנה?! שעתיים אח"כ זה הכה בי. הבחורה גאון. כי אתם יודעים מה יש בבריכת שחייה? שחיינים! מי צריך את המשחקים האולימפיים מלונדון בשידור ישיר מרוממה, כשיש לי כרטיס בשורה ראשונה למצעד הכתפיים הזכריות של תל אביב?! בשילוב קרני השמש המשתקפות במים ופאקו דה לוסיה באוזניות של האייפד, זה הרגיש כמו קליפ! לא הבנתי למה הם לא זזים בסלואו-מושן! זה הרי כל כך מתבקש!! בואו בנים, שחו לפני.
 

סגרנו את האופרציה בבית הקפה הצמוד לבריכה, היה טעים טעים, הספינות במעגן (הכי "אבא גנוב"! רק חיפשתי את אלונה קמחי כל הזמן...) נתנו תחושה של חופש, וכמעט הצלחנו לשכוח שאוטוטו יום ראשון וחוזרים למציאות. א"ד,אתה אח.