יום שבת, 11 באוגוסט 2012

Northern Exposure



אז הבלוג כבר בן חודשיים ככה, כבר מחזיק את הראש לבד יפה, רק אמא'שלו לא הכי סגורה על שיטת החינוך. ככה זה, בהריון את מדמיינת איך זה הולך להיות, ואז הוא יוצא לעולם ומקבל חיים משל עצמו. אז בהריון זה היה אמור להיות בלוג שדי מתבסס על צילום. The way I see it, השם, היה אמור לייצג את הצד שלי מאחורי העדשה, בדרך בה אני רואה דברים..ומכניסה אותם לפריימים מלבניים. בלי לשים לב, התחלתי לאכול את הראש. ת'כלס, יצא בלוג של חפירות. אני לא אומרת שלא נחמד שיש לי פלטפורמה ללהג בה את השטויות שלי ושמישהו (שבעה אנשים בספירה שלי, הי אמא!) אשכרה יקרא את זה, לא אומרת. אבל כן, נהיה בזה משהו שסטה מהתוכנית המקורית. אז רזולושן מספר 1 להמשך הבלוג - סתמי. פשוט סתמי. דבר נוסף שקרה בלי ששמתי לב, זה שהפכתי למעין "ברכה בודקת" כזאת, שממליצה..ומבקרת..וגם זה לא כיף לי. זה נהיה מקצועי כזה, והכי לא אישי, מאוד פונקציונאלי. איף. אז רזולושן מספר 2 - בלי ביקורות! חלאס.

אז מאיפה התמונות האלה? אהה! טוב ששאלתם (תזהרי ממני........בלי להתחיל עכשיו עם אקספוזיציה של שתי פסקאות!) -
ובכן, נסענו לזכרון. ארזנו את עצמנו, אבישג ואנוכי, והצפנו (נ' דגושה, כן?) לנו בשג-מוביל (קינקי) לעבר המפקדה של שרה גיבורת ניל"י. סתם, לא באמת היינו במפקדה. אבל עשינו שופינג, אכלנו סלט, תקענו גלידה וחזרנו הביתה. וככה זה נראה:
זו מזרקה פסטורלית, שגורמת לבורגניי מרכז לקנא בבורגניי זכרון על ה"שקט", ה"אויר" וה"קסם". אין, כל רגע שהייתי שם, הרגשתי כמו קלישאה של תל אביבים שמבקרים בזכרון ומרגישים שזה "משהו אחר". ממש מערכון מארץ נהדרת, אני שני. אבישג עלמה.



זו חנות שנקראת SAPO, והיא פשוט מעולה. מעין בוטיק שאוצר אחלה בגדים, נעליים, תיקים, אביזרים ותכשיטים. אם הייתי ממליצה על דברים בבלוג, אז הייתי ממליצה עליה. אבל אני לא, אז שכחו מזה.

 זו שרה אהרונסון! פאשניסטה. ותראו את הברון רוטשילד משמאל..כמה שיק בברון אחד. ברוני, בקרוב תהיה שדרה.


 אלו צעצועי עץ משמחים ב"בובימה", חנות צעצועי עץ הורסת ת'בריאות, שמצאנו בה שתי בובות שרצינו לקחת הביתה;
 "ההוא עם השפם" מהכל עובר חביבי:
ובובת בת ים, AKA אריאל, שאבישג פצחה איתה בדואט חסר בושה באמצע החנות לרווחתם של העוברים והמתמזגנים מהחום המהביל שבחוץ:



אלה המשקפיים של אבישג, שמוחה על היעדר בני אנוש (כלומר, היא) בבלוג, ועל מנת לפייסה, וגם כי זה ממש הצחיק אותנו, החלטנו לצלם אותן תרות את הארץ ועושות חיים, בכל פוסט בו היא לוקחת חלק. חפשו אותן!

וזה צלוליטיס.



זהו. מהפוסט הבא אני עוברת למצלמה החדשה והלוהטת שלי, שהזכירה לי כמה אני אוהבת לצלם. נו מור אייפון. נו מור מצלמות מקצועיות בגודל עמלק. הרכש החדש - קטנה, קלה ומלאה בגלאם. הכי קיילי מינוג. סעעעאמק עם התמונה הזאת. בא לי קינדר בואנו.







10 תגובות:

  1. התמונות שלך יפהפיות והצבעוניות מהפנטת! אני חושבת שהבלוג שלך מקסים עד עכשיו וזה כיף לקבל המלצות והוראות לפעמים..:)
    מחכה למצלמה החדשה...

    השבמחק
    תשובות
    1. יו!
      אפרתי, אתמול כל היום עברתי על כל הפוסטים בבלוג שלך............אל תשאלי........גללתי עד דלא ידע......... איזה כיף היה אצלך! וזהו, אני גם רוצה "ללמוד לאכול". יש לי תשוקה לסלט עדשים אדומות-פטה-פיטרוזיליה (במקרה שלי תתחלף בנענע/בזיליקום) שלך. אני רק מסתכלת עליו ומרגישה רזה.
      תגידי, בתור אוצרת הבלוגים החביבה עלי (לא על החסה לבדה, והפורסט פיסט גמרו לי על החיים ועל לוח הזמנים..) - יש לך בלוג סלטים להמליץ עליו? חתיך כזה? כמו שאנחנו אוהבות..שעושה רטטים?

      מחק
    2. הי לך! איזה כיף לי שקראת את כל הבלוג :) בלוג על סלטים...הממ.. אחלה רעיון לבלוג! בדברים בעלמה ופתיתים יש המון סלטים מעניינים וטעימים! ואם יהיה לי עוד רעיון---אכתוב!

      מחק
  2. מיכאל פורטנוי13 באוגוסט 2012 בשעה 1:00

    צודקת. וישהיה לכולם יום טוב.
    (עדיין מחכה לפוסט על קפה קפה..)

    השבמחק
  3. צודקת, בלוגרים חופרים זה נורא. כאלה שמדברים ומדברים ולא מפסיקים וכותבים ואז עוד קצת ו... כן.*
    קיצור, לגבי רזולושן #1 שלך - אוי, סתמי! כאילו.. אל תסתמי. סתמי לגבי זה שאת רוצה לסתום. כן? אוקיי? סבבה. תכתבי ועוד ועוד, טוב? את מצחיקה אותי המון. התיאור של הגלידה כצלוליטיס? פרייסלס. השוואת המצלמה שלך לקיילי? אני מוחאת לך כף.
    אוף, בהיותי הקלישאה שאני, עשית לי חשק לנסוע לזכרון. תודה רבה לך באמת!

    * הירידה העצמית היתה מספיק ברורה, אני מקווה..?

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, אבל כשאת כותבת את השלשול המילולי שלך זה קורע מצחוק ברמות שעושות נזק בלתי הפיך לסרעפת. אצלי זה מסריח ממאמץ. הנה, את מריחה? סניף סניף. גם בתשובה הזו. מאמץ.
      ואני מקווה בשבילך, ידידתי לחמאת הבוטנים, שאת חברה באגד, כי הפוסטים הבאים עתידים להגיע אליך הישר מאורסלים אל קודס ומקיסריה. כן, זו מ"ערב טוב קיסריה". היא.
      מור, ספייס אפ יור לייף זה השיר הכי טוב שלהן אבר. זה בכלל לא קשור עכשיו אבל אני הכי מפסוטה שאת יודעת את זה ואני יודעת את זה. זה מספיק, הידיעה הזו.
      ובכלל, אתן, שותפותיי לפשע, מהממות.
      מיכאל, גם אתה פ'סדר.

      מחק
  4. מיכאל פורטנוי13 באוגוסט 2012 בשעה 12:35

    תודה. ממתין לפוסט.

    השבמחק
  5. אני מתה על חפירות. תמונות זה לאנשים שלא יודעים לכתוב. ואגב - הנה נוספה לך עוד קוראת. תתחדשי!

    השבמחק
    תשובות
    1. הו, איזה בלוג נפלא יש לך! עושה לי חשק להיכנס עכשיו למרתון רשימת הצ'יק-פליק'ס שרשמת שם.. מה זה אומר עלי אם יש לי את כולם בסיפרייה הבייתית?! מביך..
      וגם אני חולה על "10 דברים"... ובמיוחד על הקאסט שלו, חיים כמתים!

      מחק
    2. קודם כל - תודה.
      מה זה אומר עליך? שגדלת באייטיז-ניינטיז ואת יודעת לפרגן לעצמך קוואליטי טיים :)

      מחק