Ice cream & Za'atar

בראשית היה הבלוג. ובראשיתו של הבלוג החדש עשיתי מעיין  note to self, לנסות ולשמור את נושאי הפוסטים בארץ המובטחת, זו זבת החלב, הדבש והגיא זוארץ. אין דבר יותר נחמד מלהמליץ על משהו שממוקם ממש מעבר לפינה. פוסטים מהגלות, לעומת זו, מביאים איתם ארומה קלה של "הו שאנז אליזה, כמה קסם, חבל שאני מחפש חניה בחום המהביל של פלשתינה כבר 45 דקות..". אבל עם כל זאת, יש לי משהו אחד להוציא מהסיסטם, כי אין מה לעשות, כשמדובר בפחממות ריקות וסוכרים חוסמי עורקים - חובת הדיווח היא בגדר שליחות מבחינתי! יאם יאם יאם - היר איי קאם! (הבלוג מתרגל שימוש בשפה זרה). אז שוב לונדון, אבל הפעם - קולינריה. שני מקומות שגיליתי בביקורי האחרון ושווים לרשום בצד לפעם הבאה שתתכננו להחתים דרכון בממלכה המאוחדת.

הראשון הוא ספק פטיסרי, ספק שוקולטרי, ספק מאפייה, ספק בית קפה. אבל למען הסר ספק - זה גן עדן עלי אדמות.
נעים להכיר - Cocomaya, המקום המתהדר באתר האינטרנט הכי מבאס ביקום. באמת, פויה של עבודה. אז ככה על הדרך, אמליץ על דף הפייסבוק של המקום שיותר עושה חסד עם שלל התענוגות שהוא מציע. במקום יש שפע של לחמים, מאפים מכל הסוגים והמינים, עוגות, עוגיות, שוקולדים ושאר הרפתקאות קריוס-ובקטוס שכאלו. איפה הקאצ'? אהה! תמיד יש קאצ' בחיים האלה..ובכן, הממלכה הפלאית של Cocomaya ממוקמת בשכונה ... ממממ ... די ערבית במרכז לונדון. עכשיו, רק כדי לעשות סדר, אנחנו מדברים ממש על מרכז לונדון, 5 דקות הליכה מאוקספורד-סטריט, בעיר שגם ככה כולה כבר ערבית לגמרי. לגמרי. אתה לא מתרגש מזה ואווירת הדו-קיום גורמת לך להרגיש שעוד יבוא שלום עלינו ועל כולם. סלאם. רק מה, להלך במשך כמה דקות בשכונה שכולה כתובה בישמעאלית, זה קצת לא נעים בזיכרון הקולקטיבי שלנו. זה גדול מאיתנו, אין מה לעשות. אבל אל חשש, אין מדובר בשטח אוייב, אלא במה שנקרא (ויסלחו לי על הביטוי המביך והמזעזע שאשלוף פה בנימה צינית) - "ערבים טובים". אז למה אני מתעכבת על כל הזוית הערבית של הבצק? ובכן, כי מהפיוז'ן הזה נוצר המאפה הגאוני ביותר שטעמתי בחיי - קרואסון זעתר! מדובר בהמצאה מבריקה, מועמדת לגטימית בעיניי לפרס נובל לפחמימות, ומגלמת בתוכה קרואסון חמאה קטן סטנדרטי, שבגלילתו ובציפויו, מתהדר בשמן זית עם זעתר. הו בייבי! את מי צריך לשחד כדי להכין לי כאלה בארץ?! הבחורה הישראלית (תמיד יש אחת כזו) שעובדת במקום, פוצצה אותנו בכאלה על חשבון הבית לקחת איתנו לדרך. והם היו נהדרים גם בסוף היום וגם למחרת!

המקום השני הוא גלידריה. אבל לא סתם גלידריה, אלא הצד האפל של הגלידה...
תנו כבוד ל-The Icecreamists וסמכו על הבריטים שימצאו את הטוויסט הפטישיסטי בעולם התמים של הגלידה.
מדובר על גלידריה באוירת פאנק, בריטית להפליא, ששוברת את המובן מאליו שגלידה=לבן, ומכניסה את השחור כצבע שולט. שולט בריהוט, שולט במיתוג, שולט במדי הדומינטריקס של העובדים ואפילו בגביע הגלידה עצמו - שחור משחור! קבלו הצצה לחלל מתוך אלבום ההשקה של החנות בפייסבוק, רק כדי להבין שהחברה האלה לא באו לשחק והם רציניים וקיצוניים להחריד ביחס שלהם לגלידה - זה אפל, זה סקסי, זה דקדנטי, וזה צריך להפתיע אותך במקום שהכי לא תצפה לזה. טעים טעים, וחוויה שאין שנייה לה. פעם הבאה שאתם בקובנט-גארדן, תנו קפיצה ללקק איזו גולגולת...